פסק-דין בתיק בש"א 15538/06

בפני בקשת התובעים לתיקון כתב התביעה וביטול החלטת אסיפה של הנתבעת 1 מיום 9.11.06 וכן בקשת הנתבעים לדחיית התביעה ו/או מחיקתה על הסף לאור החלטת ועדת השימוע של הנתבעת 1 שהתכנסה לשימוע ביום 9.11.06 בעקבות החלטת בימ"ש זה מיום 23.7.06, אליו לא הופיעו התובעים למרות שהוזמנו.

הנתבעת 1 היא עמותה רשומה המנהלת מכללה להכשרת מורים. התביעה הוגשה בראשית בדרך של המרצת פתיחה והשתלשלות העניינים בתיק מפורטת בהחלטתי מיום 23.7.06 בעניין בקשת התובעים לצו מניעה זמני וצו עשה זמני כנגד החלטת האסיפה הכללית של הנתבעת 1 מיום 26.2.06, אשר החליטה להוציא את המבקשים מהעמותה (בש"א 4328/06). בהחלטתי מיום 23.7.06 קבעתי כי כל הליך הוצאת התובעים מהעמותה והפסקת חברותם בה נעשה שלא על פי הוראות התקנון של העמותה, ללא עילה המעוגנת בתקנון וללא שהתקיימו ההליכים הנדרשים להפסקת חברות כמפורט בתקנון. באותה החלטה נקבע כי מאחר שלא נשלחה לתובעים כל הודעה מוקדמת בדבר כוונה להרחיקם מהעמותה ולא ניתנה כל התראה מראש על כוונה לנקוט בהליך מסוג זה וכן מאחר שלא נערך לתובעים שימוע בטרם דנה האסיפה בבקשה להפסיק את חברותם בעמותה נפל בהליך פגם היורד לשורשו של עניין. על כן, ניתן על ידי בימ"ש זה צו מניעה זמני הקובע כי ככל שהתקבלה החלטה על הפסקת חברותם של התובעים בעמותה, ביצועה של החלטה זו יעוכב עד למתן פסק דין בתובענה שהוגשה בעניין זה.

בשולי הדברים ציינתי בהחלטתי הנ"ל כי אם תתקבל בעמותה החלטה כי יש לנקוט הליכים להוצאת חבר זה או אחר מהעמותה, לרבות קיום שימוע כנדרש בתקנון, כי אז יערך השימוע בפני אחד מהמצטרפים החדשים לעמותה שלא ניתן יהיה להעלות טענות כנגד עריכת השימוע בפניו והוא זה שישמע את הטענות ויחליט לפי מיטב שיקול דעתו ועל פי הנתונים שבפניו.

בהמשך להחלטה הנ"ל הוגשה הודעה לביהמ"ש ביום 10.9.06 לפיה החליטה אסיפת העמותה כי יש לנקוט בהליכים להפסקת חברותם של התובעים בעמותה. הוחלט כי יתקיים שימוע לתובעים בפני כב' השופט בדימוס, מר חנוך אריאל ובמידה והשופט בדימוס אריאל לא יוכל מסיבה כלשהי לקיים את השימוע בתוך חודש כי אז יערך השימוע בפני פרופ' עמנואל גרוס, שניהם חברים חדשים שהצטרפו לעמותה ולא היה להם חלק בהליכים שקדמו להחלטתי הנ"ל.

ביום 26.9.06 עתרו התובעים בבקשה נוספת למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד כנגד השימוע המתוכנן לתאריך 3.10.06 (בש"א 12846/06). כב' סגן הנשיא השופט ג. גינת החליט לדחות את הבקשה ללא צורך בקבלת עמדת בעלי הדין שכנגד או בדיון בעל פה וזאת בשים לב לאפשרות עריכת השימוע, כפי שהוזכרה בהחלטתי וכן בשים לב לכך שעצם עריכת השימוע אינה מונעת מהתובעים להעלות כל טענה מצידם, כי הם יוכלו להביא כל טענה גם לאחר שהליך השימוע יתקיים ומן הראוי שיביאו טענותיהם בשלב ראשון בפני מוסדות העמותה ובפני עורכי השימוע. הודגש בהחלטתו של כב' סגן הנשיא השופט גינת כי לא יהיה בהשתתפותם של התובעים בהליך כזה משום ויתור על טענה כלשהי מצידם או כדי להוות הסכמה לצעד כלשהו של בעלי הדין שכנגד. התובעים הגישו ערר ובקשה למתן סעד ארעי כנגד עריכת השימוע גם לביהמ"ש העליון אשר קבע כי אין בסיס למתן סעד ארעי (רע"א 8035/06 החלטה מיום 3.10.06).

ביום 3.10.06 התקיים שימוע לתובעים בפני פרופ' עמנואל גרוס והשופט בדימוס חנוך אריאל וביום 18.10.06 ניתנה החלטה לפיה מן הראוי שנושא ההדחה יובא מחדש בפני אותו הרכב מלא של חבר הנאמנים שהיה ערב ההדחה כדי שהמבקשים יוכלו לטעון טענותיהם לפני החלטת חבר הנאמנים.

ביום 9.11.06 התקיים שימוע בפני חבר הנאמנים. התובעים לא התייצבו לשימוע, למרות שהוזמנו כחוק. בשימוע הוחלט לבטל את חברותם של התובעים והנתבעת מס' 5 בעמותה.

כעת מבקשים התובעים לתקן את כתב התביעה לצורך הוספת הנתבעת 5, הגב' רימה חליף, כתובעת נוספת במקום נתבעת מס' 5 וכן הוספת החברים החדשים בעמותה כנתבעים נוספים.

כן מבקשים הם לתקן את כתב התביעה כך שאחד הסעדים המבוקשים בתביעה יהיה ביטול ההחלטה מיום  9.11.06, אשר, לטענתם, הינה בלתי חוקית.

התובעים טוענים כעת כי ההחלטה על הוצאתם מהעמותה בוצעה שלא בפני הפורום המתאים וזאת לאור החלטת בימ"ש זה מיום 23.7.06. כן טוענים הם כי בהזמנה לשימוע מיום 9.11.06 אין פירוט לעילות הנטענות להדחת התובעים. בנוסף, טוענים התובעים כי בזימון נשוא האסיפה לא צוינו טעמים ו/או עילות להדחת התובעים מלבד טעמים דומים לאלו ששימשו יסוד להחלטה מיום 26.2.06, אשר לגביהם נקבע בהחלטת ביהמ"ש מיום 23.7.06 כי לא נתקיימה עילה כמפורט בתקנון העמותה המקימה זכות לנקיטת הליכים להפסקת חברותם של חברים בעמותה. עוד טוענים התובעים כי באי הופעתם לשימוע אין משום יצירת מניעות לטעון בפני ביהמ"ש כי עליו להתערב בהחלטות התאגיד וזאת משום שהתובעים הביעו עמדתם בכתב לגבי הנושאים האמורים להיות נדונים בשימוע.

הנתבעים טוענים כי מאחר שהתובעים הוזמנו לשימוע שהתקיים ביום 9.11.06 ולא הופיעו ומכיוון שצוין בהזמנה לקיום השימוע כי אם לא יופיעו התובעים לשימוע יתקיים השימוע בהעדרם, יש להורות על דחיית או מחיקת התביעה לאור התייתרותה בעקבות הליכי השימוע שהתקיימו על פי החלטת ביהמ"ש, לרבות בפני ועדת השימוע אשר שמעה את התובעים וקבעה כי יש להחזיר את השימוע לפני חבר הנאמנים ערב ההדחה.

הגעתי למסקנה כי לאור אי התייצבותם של התובעים לשימוע שהתקיים ביום 9.11.06, לאחר שהנתבעים פעלו על פי המלצות ביהמ"ש בהחלטתו מיום 23.7.06, התנהגותם של התובעים מהווה שימוש לרעה בהליכי בית המשפט ועל כן יש לדחות את תביעתם מטעם זה. בנוסף, דין תביעתם להדחות ואין מקום להתיר את תיקון כתבי הטענות מאחר וגם אם יתוקנו כתבי הטענות והעובדות המפורטות בהן יוכחו, לא יהיה בכך כדי לשנות את  התוצאה. זאת בשים לב לכללי ההתערבות המוגבלת של בתי המשפט בהחלטות מוסדות פנימים של תאגיד, ובמיוחד כשהחבר התובע לא מיצה את זכותו לטעון ולשכנע את המוסד הפנימי של התאגיד בצדקת טענותיו, קודם פניה לארכעות. אבהיר להלן.  

תקנה 101(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי :

" (א) בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, מאחד הנימוקים האלה:

(1) מעשה בית דין;

(2) חוסר סמכות;

(3) כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע".

                                                            (ההדגשות שלי - ר.ש.).

גם שימוש לרעה בהליכי בית המשפט הוא עילה לדחיית התביעה. כאשר תובענה מוגשת לבית המשפט והיא לוקה בהיעדר תום לב ובמיוחד כאשר מדובר בתובענה על פי דיני היושר, כמו תובענה לסעד הצהרתי, בנסיבות כאלה מוסמך בית המשפט לדחות את התובענה. ראה: